הגדה השמאלית, הפנים ה"אינטימי" של סנדרין קיברליין

סנדרין קיברליין גרה ברחוב קניות ברובע השביעי של פריז, בתחתית חצר. זה בדירה שלומברך על ג'רלדין סראטיה, עבורהטעם של מ,סביב שולחן העץ הגדול שלו."מעט אנשים נכנסים לבית שלי,היא מזהירה.זה אינטימי, אז האנשים שמגיעים לכאן בהחלט ידעו עליי יותר מכולם".. כך היא נפתחת לגבי המקומות שתפסה מאז ילדותה. ילידת פריז, המתורגמנית של שרה ברנהרד, בסרט המכונה היום בבתי הקולנוע, גדלה ליד גן החיות של וינסן. שדרת Herbillon, ליתר דיוק, בעיירה Saint-Mandé, בבית דו קומתי מוקף בגינה גדולה."היו רודודנדרונים וברירד [כלב גדול, הערת עורך], נשגבבכניסה, שייצגה את בכחוס, וגווני שוקולד, כמו השטיח הזה עם פרחי שוקולד ושמנת, מאוד 1970". להוריה של סנדרין קיברליין היה, למעשה, טעם מסוים לתקופה זו, כמו גם לנוחות ולקישוט -"הרצון לקבל בית יפה", מסכמת את השחקנית, שגם מודה שחוותה שם רגעים משמחים רבים עם בני הדודים שלה שגרו ממול.

לאחר שאכלסה דירות רבות, סנדרין קיברליין התיישבה ברובע השביעי המאוד אופנתי, עם סלון גדול ופתוח, מעוטר בכורסאות ובדים צבעוניים."אני צריך שזה יהיה, היא אמרה,ויש ספרים". כך, שתי כונניות יושבות בסלון, על רצפת פרקט לבנה, עם"ספרים ש[היא] סוחבת מאז 18 שנות [ה]: הספר מאת Marivaux שאיתו [היא] נכנסה לקונסרבטוריון, מוסט, צ'כוב...".יצירות שעקבו אחרי סנדרין קיברליין לאורך מהלכיה, בדיוק כמו הצמחים שלה שגורמים לה להרגיש בבית."אני אוהב אותם, אני מוצא אותם נשגבים". בכל מקום, אגרטלים,"יותר מדי אגרטלים", מתבדחת השחקנית, שאומרת שהיא מאוהבת בחפצים שקופים ובזכוכית, כמו האופלין שירשה מסבתה שהיא מוקירה עד כדי הנחתו בה.,"כשהיא צריכה להיות בשירותים; זה בקבוק", היא מציינת. לבסוף, תצלום בודד של שחקן, זה של רומי שניידר עירום על גלויה קטנה.

המטבח הפתוח חושף שולחן עץ כפרי גדול, מוקף בכיסאות"נמצא כמעט בכל מקום". "כאן אני עובד, שם התרחיש של״ילדה צעירה שמצבה טוב», מדגישה את השחקנית שהיא גם במאית. האווירה,”קצת כפרי“, משתקף גם על משטח העבודה של האריחים מעשה ידיה של סנדרין קיברליין בעצמה."זה המקום שבו אני נרגע בזמן הבישול, ואני אוהב את הרעיון של להישאר עם מי שנמצא שם. יֵשׁבכל מקום, אני אוהב להיות מסוגל לפתוח אותם ולהוציא את האף שלי", היא מסכמת.