בית המיועד לסרג' לוטנס
בשנת 1974, סרג' לוטנס היה ב, שהפכה לפגישה חוזרת עם עצמה מאז 1968."האור היה כל כך חזק עד שנראה שהוא מערבב זהב עם אבק. הצללים שהיא הטילה היו חדים כמו שבלונה. פסגות האטלס שינו את השמיים. האוויר היה טהור, ההרים כאילו הלמו לב. איפה היה שלי? »במהלך שהות זו, הוא ביקר עד ארבעה בתים מדי יום. לָשָׁוא. זמן קצר לפני עזיבתו, תפס איש זקן בזרועו:"בואי," הוא אמר לה, "אני יודע מה את מחפשת. »לכו להארט סורה, אחד המחוזות שנבנו במהלך בנייתה של מרקש, באלף הראשון בתקופת האלמורוויד, פופולרי מאוד בקרב ידועים עד תחילת המאה ה-20. באמצע, חורבה עם גינה מטורפת.
"היא הייתה באותו מצב כמוני. ידעתי שזו היא. »חפירות חושפות בית בריקט ישן שנמחק בזמן. בחפירה אנו מגלים בארות, ממגורות, גלריות, א, חפרפרת. מעברים סודיים? מקלטים? מאגרי דגנים?"האדריכל פיטר זומתור, שביקר בה, אמר שהוא, למרות שירת הציפורים, המום מהשקט ששרר שם. הוא גם אומר שהוא הרגיש נוכחות מתעקשת", אוהב לספר לסרג' לוטנס, אמן מפורסם ודיסקרטי, צלם, יוצר סרטים ויוצר בשמים מופלאים.
סרג' לוטנס מול עמוד עם בירה מפוסלת.בימוי: Thibaut Mathieu © Ambroise Tézenas
זיכרון משוחזר
המאסטר החדש של המקום יוצא לשיפוץ, חוזר לאורך מאות שנים, מרכיב תיעוד חשוב, משקיע בו את כל זמנו, חסכונותיו ומעל הכל."הבית הזה הציל את הנפילה שלי, הוא ממשיך.אני לא חי בה אלא בשבילה. אני האסיר שלו, העבד שלו, החייב שלו. היא יודעת שלעולם לא אגור שם. היא זו שמאכלסת אותי. »הוא הולך לפאס, פוגש את המאאלמים, האומנים המרוקאים האלו שישתתפו לאחר מכן בלידה מחדש של הבית. מלבד רכישה של כמה שולחנות כנים לבנוניים משובצים באם הפנינה מהמאה ה-18 וה-19, הוא עיצב ועשה את כל הרהיטים.
