תחייתו של בית מהאימפריה העות'מאנית

זוהי אחוזה מסוף המאה ה-19.ההמאה, שנבנה על ידי הטורקים תחת האימפריה העות'מאנית. ממוקם ביפו, אחד המחוזות הוותיקים של תל אביב, הוא רכושו של סוחר אמנות גדול שירש אותו מאביו."הוא רצה לגור שם שוב ולהפוך את בית המגורים המרווח הזה לבית תוסס ונוח למשפחה עם ילדים. לא קל כשהסלון בגודל 100 מ"ר לבדו, עם גובה תקרה של 7 מטרים...צוחק האדריכל ירדן ויסברג, מייסד JWA, Jordan Weisberg Architecture.עד כדי כך היה הד בגלל רצפות השיש, אבל עדיין שמרנו עליהן, השיש חיוני למדינה חמימה וים תיכונית. » גar זה כמובןשל הבית המדהים הזה של שלוש קומות ו-300 מ"ר עם חלונות מקושתים גדולים וחלונות ויטראז' צבעוניים, רצפות אבל גם עמודי שיש והיסטוריה עשירה מאוד. לשם כך החליט האדריכל ליצור סיפור חדש, המבוסס על נתיב השמש.

מאחורי הספה, יצירה של האמן קאסו סיידו משוחחת עם יצירה סמלית של ג'ורג' קונדו. הנוכחות שלהם מעניקה לחלל מימד אמנותי ייחודי, שבו הרהיטים ויצירות האמנות המעוצבות בקפידה משלימים זה את זה בהרמוניה כדי לספר סיפור עשיר ושובה לב.

מיכאל שבדרון

זהות עוצמתית

הבית כפול, עם הים ממערב ושקיעות עם צבעים יוצאי דופן ששכנעו את האדריכל לאמץ לבן לקירות על מנת לשקף את כל הפלטה המנצנצת של צהוב, ורוד, כתום וזהוב. לבן ניטרלי מושלם גם להצגת חלק מהעבודות מהאוסף של הבעלים."הוא נתן לי גישה לכל שלומדהים: אמנות אפריקאית, עכשווית, ציור, צילום, אוסף שמשתרע על תקופות שונות ומכסה סגנונות שונים, ציור על מסגרות, ציור על שיש... זה לבדו היווה שלב מעניין בפרויקט. »ירדן וייסברג אפוא עוקבת אחר מהלך השמש עבור פלטת הצבעים: למזרח, לח יותר, שחור ולבן, כחול, ירוק, ואז אנחנו מתקדמים לכיוון הסלון עם טרוורטין, אדום ועבודות יותר מדי צבעוניות ובפורמטים גדולים כי מדובר על מגורים בבית XXL הזה,"בית גדול שמדבר הרבה אבל גם שקט לגמרי".

הסלון הגדול נפתח למרפסת הנפתחת אל הים הפלטה הכרומטית של העבודות מעוצבת בהשראת גוונים שטופי שמש ויבשים, שמעלים את הגוונים התוססים של ורוד, כתום וזהב של השקיעות. עם חלונות קשת מחודדים גדולים, רצפות שיש, חלונות ויטראז' צבעוניים ועמודי שיש, לבית יש היסטוריה חזקה. ספה פינתית מודולרית גדולה בעיצוב אישי תופסת את החלל העצום של 90 מ"ר.

מיכאל שבדרון

מידות XXL

כי בין קשתות מחודדות גדולות ועמודי שיש רבי עוצמה, האווירה לא חמה במיוחד והחללים שלה מגושמים, חמורים ולא מסבירי פנים. לכן האדריכל שואף לקשט ולרהט את החללים באופן שיסמן את הפונקציה והזהות של כל אחד מהם: חדר המוזיקה העכשווי והגרפי מתנגן עם הניגודיות של שחור ולבן, האולם מואר עם השפעה ים תיכונית המודגשת על ידי אתועץ, הגומחה, מצדה, בהשראת קהיר מפנטזת ומעוררת את גלריות הפורטרטים באופנה באירופה ב-17.המֵאָה. לסלון הענק הוא עיצב ספה גדולה בגודל 4 על 4 מטר שתופסת את החלל, כמו שיטוט בין האח, השולחנות, המנורות, הספסלים."à la Charlotte Perriand". "הכל תוכנן, עם מעט דברים שנמצאו. ואז יש מיקסים גם בבית הזה, כי גם זוג הבעלים מעורב: ישראלי בשבילו, פרנקו-קנדי בשבילה, אז שילוב מזרחי ואירופאי עם נגיעות אמריקאיות. »

מהסלון, הפרספקטיבה לכיוון סלון הגומחה, מעבר לקשתות, יוצרת עומק ויזואלי. בגב הספה ספסל בסגנון שרלוט פריאנד. האקלקטיות של סגנונות באה לידי ביטוי באמצעות מנורות עכשוויות המקיימות דיאלוג עם יצירותיהם של אמנים מתעוררים. התייחסויות מזרחיות, באמצעות חומרים וצורות, מעשירות את המכלול.

מיכאל שבדרון

אומנות ואור

מאחורי הספה, שתי מנורות נמוכות גדולות מספקות את התאורה האינטימית והכוונה שלהן, ומחליפות נברשת גדולה"מה שהיה קצת יותר מדי משפחתי אדמס",כפי שמסר ירדן ויסברג, שמאשר שהיה לו חופש מוחלט לשחק עם היצירות ועם רהיטים בשילוב אדריכלות, דקורציה, סצנוגרפיה, יצירת רהיטים ותאורה. הגרניט הכחול של שולחן קפה תואם את הוורוד של ציור של וולן מפונדרה, ציור של Sadikou Oukpedjo משתקף במזנון USM ובחדר האוכל יצירה של מתיו לוץ-קינוי מזמינה את האורחים לשבת סביב השולחן. ירדן ויסברג ניצלה את ההזדמנות לפיתוח סדרת גופי תאורה, כגוןמוּם,פמוטים למטבח מפורצלן המעוררים גם את אדוות טיפת המים, אבל גם את הרוזטות האופייניות של תקרות דירות האוסמן - גשר בין פריז, ממנה מגיע ירדן ויסברג, לתל אביב, שבה הוא חי ועובד היום.

הגומחה, מקום אמיתי למשחקים ואינטימיות, שואבת השראה מקהיר מפנטזת, מזכירה את גלריות הדיוקנאות הפופולריות באירופה במאה ה-17. המנורה הטורקית והכורסה העתיקה מוסיפים נופך של אותנטיות וקסם, בעוד ששולחן הקצה (JWA) משלים את ההרכב. על הקיר, יצירה מאת קארים אבו שקרה משוחחת עם שמן על בד מאת וולן מפונדרה.

מיכאל שבדרון

אלגנטיות וחיים עכשוויים

לִשְׁפּוֹך"רודפים אחרי רוחות רפאים"של בית המגורים העצום הזה ולהפוך אותו לבית משפחה עם ילדים המעוגנים בהווה, האדריכל לא רק מוסיף צליל לכל חדר בבית - הבעלים הוא תקליטן לשעבר - הוא בוחר את ארבעת האלמנטים אדמה, מים, אוויר, אש, אשר, על גבי, יוצרות את מה שאנו מכנים את המגן של דוד:"מצאתי חשוב להציב בבית הזה קמעות, עם נורות קיר בצורת סמלים של מים, אש ואדמה... עם הקירות בעובי 50 ס"מ הם מחזקים את תחושת ההגנה. »עבודות עץ ובעץ לכה כהה משלימים את הכבוד של המבנה הראשוני ומעניקים עומק וניגודיות– "לכה נמרחת במספר שכבות, עם מברשת, מתחת ל-40 מעלות צלזיוס, מה שלקח אינסוף זמן! »עם כבוד להיסטוריה של המקום, מעולם לא נבגד על ידי האדריכל.
jwarchi.com

על קיר פינת האוכל, עבודה של מתיו לוץ קינוי מזמינה אתכם להתיישב בעדינות לשולחן. לוּחַטובי-אישi (הספר אוסגרבי).

מיכאל שבדרון

מחלק זה של הסלון, ניתן לראות את הים מעבר למרפסת. הספה בין הספה (JWA), מעץ אלון בהיר מכוסה בעור, מגיבה לשולחן קפה בטרוורטין אדום איראני, שעורקיו האורגניים מזכירים את העושר והעומק של נופים מינרליים.

מיכאל שבדרון

חדר המוזיקה, המשקיף על הגן, נמצא בניגודים עדינים של שחור ולבן, בשילוב של סגנונות שמזמין אתכם לטייל. במרכז החדר שולחן בהשראה אסייתית (JWA). בין החלונות, עבודת פיסול מאת שי עיד אלוני. מימין, בכל צד של מזנון (USM), שני כסאות עתיקים. למעלה, קנבס תוסס מאת Sadikou Oukpedjo.

מיכאל שבדרון

חיתוך הקשתות המחודדות ועמודי השיש מציעים פרספקטיבה מרהיבה. מכל צד יצרה ירדן ויסברג קופסאות פרחים המרצפות את החלל ומביאות רעננות.

מיכאל שבדרון

התייחסויות מזרחיות, באמצעות חומרים וצורות, מעשירים את האווירה. רצפת השיש נשתמרה, וכך גם מסדי העץ הגבוהים בלכה מברשת, כבעבר.

מיכאל שבדרון

המטבח מהווה קריצה לחדרי האוכל הגדולים של התקופה. בסיס השולחן, בגרניט קלקטה מפוספס מברזיל, משוחח עם השיש הלבן של הרצפה. כף הרגל ממוקמת באלכסון מדגישה תחושת שבריריות וחוסר משקל, ונותנת את הרושם שהמגש צף מעל הקרקע. מעל, מנורת תליון של סרז' מויל. על הקיר, פמוטיםמוּם(לֶאֱכוֹל).

מיכאל שבדרון

בכניסה, קצה מעקה המדרגות הוא חזה של האמנית דנה יואלי שלא חסרה לו תיאטרליות. מעל קונסולה בסגנון רוקאיל, בהשראת תקופת לואי ה-14, עיטור של האמן האפרו-אמריקאי שריף ביי.

מיכאל שבדרון

בחדר השינה הראשי, הרכות של פלטה עדינה ומרגיעה של גווני אקרו ואוף-וויט עוטפת את החלל, ויוצרת אווירה שלווה וחמימה. ראש המיטה (JWA) עשוי מבד לולאה, פינותיו המעוקלות מהדהדות את הקווים המעוגלים של חדר ההלבשה. מעל ראש המיטה שתי עבודות של אורי ליפשיץ ולאה ניקל.

מיכאל שבדרון

צפיפות גדולות מפזרות אור מרוכך לתוך החדר. מאוורר גדול מביא לרעננות, להבי העץ שלו מגיבים לרצפת הפרקט בניגוד משוער.

מיכאל שבדרון

בחדר האמבטיה, יחידת האיפור (JWA) מכוסה בגרניט כחול שמיים שגווניו משרים רוגע ורעננות, בניגוד לחמימות הקירות, מצופים בגוון ורוד עדין. על הבסיס, זליג'ים מרוקאיים, עם הברק שלהם ואי-הסדירות האומנותית שלהם, מספקים מרקם עשיר ואותנטי, תוך שימת דגש על הקשר עם מסורות מזרחיות. פמוטים (JWA).

מיכאל שבדרון

אולם הכניסה של הבית, מוגן מפני השמש והגשם, מציע קבלת פנים הן בפנים והן בחוץ. פמוטים בצורת אשכולות ענבים (JWA), בין מסגרות עמודי השיש, מתנדנדים קלות ברוח ומטילים צל עדין כשקרני השמש מלטפות אותם.

מיכאל שבדרון

בצד הרחוב משקיף הבית על גינה שופעת, מוצלת ואינטימית, המנוגדת לחזית המערבית, הפתוחה ברובה ומציעה נוף עוצר נשימה לים.

מיכאל שבדרון